סיפורה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
בשנת 1982, שנת המאה להיווסדה של המושבה ראשון לציון, האירוע המרכזי בחגיגות המאה היה קונצרט סימפוני כיאה לעיר שעוד בראשית הקמתה, לא ויתרה על תזמורת עירונית .
"המאמץ הבלתי נדלה של הראשונים לקיים פעילות מוסיקלית סדירה, למרות העבודה המפרכת בשדה הקדחת וקשיי הפרנסה מהווה פרק מפואר בתולדות המוסיקה בארץ" *
חגיגות ה100 לעיר ראשון לציון
שמעון כהן מלחין יליד העיר, נין למשפחה חברה בגרעין המייסדים ותושב העיר, מוזמן לחבר יצירה לכבוד החגיגות.
"ראשון לציון נוסדה ב-ט"ו באב תרמ"ב, היה לי ברור שהיצירה תהיה ריקודית באופייה, מה יותר מתאים לט"ו באב" ..
כך נכתבה הסוויטה הכוריאוגרפית "מחולות לחג" - שלושה פרקים ריקודיים.
הביצוע היה מרגש, בחצר היקב הוקמה במה ועליה תזמורת ,התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור.
המנצח שלום רונלי-ריקליס וכסולנית באותו קונצרט הופיעה הפסנתרנית הבינלאומית הראשונה של ישראל, פנינה זלצמן, עוד בתכנית נוגנו :הפתיחה ל"חלום ליל קיץ" של מנדלסון, קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של שופן, הקהל אהב, הרבה התרגשות. בחלל העיר כבר ריחפה השאלה למה אין לנו תזמורת משלנו?
חלפו עוד ארבע שנים!!
בית ספר חביב חוגג 100
בשנת 1986,ציינה העיר מלאת מאה שנים לבית הספר חביב, בית הספר הראשון שבו העברית היתה שפת ההוראה. שוב סיבה לחגיגה, העיריה מזמינה יצירה נוספת משמעון כהן, בוגר בית הספר.
הפעם הוא מחבר את 'אביב חיי' סוויטה לתזמורת המתבססת על חמישה מעמדים בחיי בית הספר.
"הזמינו אותי לחבר יצירה, חלפו יותר מארבעים שנה מאז שהייתי תלמיד שם, שיחזרתי תמונות מחיי בית-הספר ובסופו של דבר הזכרונות החזקים היו לפרקי היצירה, היצירה נפתחת ב- 'שלום כיתה א', עם צליל פעמון היד שצלצל בתחילתו ובסופו של כל שיעור, מאוד אהבתי את שיעורי התנ"ך ולכן פרק אחד מוקדש לשיעור תנ"ך, ההפסקה הגדולה זכתה גם היא לפרק מאוד משחקי, כיאה להפסקה, את שיעורי החשבון לא אהבתי ולכן בפרק 'שיעור חשבון' ערכתי נקמה קטנה: השתמשתי בסדרת צלילים ברוח המוסיקה הסריאלית (מוסיקה הערוכה לפי סדרת צלילים נתונה מראש), נקמה עם חיוך סלחני, 'קבלת שבת' היא זיכרון חביב נוסף, אולמות גדולים לא היו בעיר והוחלט לארגן את הקונצרט החגיגי בהיכל הספורט העירוני, הפעם אני ניצחתי " מציין שמעון כהן.
התזמורת שנבחרה לנגן במעמד זה - התזמורת הסימפונית ירושלים.
הקמת התזמורת
אלא שאחרי הקונצרט הזה, הפכו השיחות לממשות.
"התבקשתי להכין הצעת תקציב, לנצח למדתי, חשבון קצת פחות... מן היום הראשון נראה לי שתזמורת עירונית בראשון לציון צריכה להיות תזמורת סימפונית ולא תזמורת קאמרית הכנתי הצעה לתזמורת בת ארבעים נגנים, ההצעה זכתה לברכתו של מאיר ניצן ובעיקר אושרה במועצת העירייה, נבדקו ההיבטים הכלכליים, מצבת האולמות בעיר ובסופו של דבר הוקמה התזמורת".
התזמורת הסימפונית -תזמורת האופרה !
על התזמון מרחיב אורי עופר, באותה עת מנהלה של האופרה הישראלית החדשה שיצאה לדרך ועברה חבלי לידה בשתי הפקות עם התזמורת הקאמרית הישראלית ועם המנצח יואב תלמי.
הכנר שלמה מינץ, מי שהיה אז המנהל המוסיקלי, לא היה מעוניין באופרה.
נסיון נוסף של הגוף החדש היה לשתף את התזמורת הסימפונית ירושלים, נסיון שהצליח מוסיקלית ולמעשה הצגות האופרה הראשונות של האופרה הישראלית החדשה באולם 'נגה' ביפו שהיה הבית הראשון של האופרה היו עם התזמורת הירושלמית, אלא שהאופרה לא יכלה להתמודד עם התנאים שהציבה התזמורת הירושלמית.
בדיוק באותו זמן החלה תזמורת ראשון לציון את דרכה, בשיחות בין נעם שריף, שהיה המנהל המוסיקלי השני של התזמורת, גארי ברתיני, המנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית החדשה ואורי עופר מנהל האופרה, הוחלט שהתזמורת הסימפונית ראשון לציון תהפוך גם לתזמורת הבית של האופרה הישראלית.
במקביל,כמובן, התזמורת בנתה את קהלה בעיר, סדרות למבוגרים, למשפחה ופעילויות בבתי הספר, היא יצאה לסיורים בארץ ובעולם, קלטה נגנים, רבים מהם יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר.
היום, כשהתזמורת היא בת שלושים וחמש ומתפקדת כתזמורת סימפונית לכל דבר, עם המאפיינים של תזמורת אופרה: דריכות יתר להופעות סולניות, תגובה מהירה לשינוים בלתי צפויים - כל אלה הם לחם חוקה של התזמורת .
"למעשה, אומר אורי עופר, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון היא תזמורת אופרה כמקובל בעולם, מתפקדת כתזמורת אופרה מתוך הפיט שבקדמת הבמה ומנהלת במקביל סדרת קונצרטים סימפוניים."
בין מנהליה המוסיקליים של התזמורת מלבד שמעון כהן נמנו נעם שריף, אשר פיש (שאף ינצח השנה על אחת התוכניות), מנדי רודן, ג'יימס גאד, וכמובן מנהלה המוסיקלי הנוכחי של התזמורת, דן אטינגר.
כתב וראיין העיתונאי יוסי שיפמן
*מתוך חוברת 100 שנות מוסיקה במושבות ארץ ישראל , 1995 בעריכת יוסף פרנקל
מערכת למכירת כרטיסים